יעקב עוז, "רשת" ביטחון לזכיינים

ניהול עסקים בישראל בשיטת הזיכיון, כמו במדינות העולם, הינו תופעה מקובלת בתחומי מסחר רבים, כגון קמעונאות מזון, בתי קפה, תחנות דלק, סוכנויות תיווך נדל"ן רכב ועוד.
הזכיינות כוללת שני צדדים, המזכה והמעניק זיכיון. דוגמא בולטת לכך היא רשת בינלאומית או מקומית המחליטה להרחיב את פעילותה העסקית ולפעול בישראל כמזכה באמצעות זכיינים מקומיים או באמצעות זכיין ראשי, המתקשר בהסכמי זכיינות עם ישראלים, בהסכמי זכיינות פרטניים.
בזכיינות נכללים גם בתי עסק ישראלים שהחלו את פעילותם העסקית-פיזית כעסק אחד,המנוהל ישירות בידי ההנהלה והתרחבו לרשת באמצעות התקשרות בהסכמי זיכיון בשלב מאוחר יותר. קיימים גם כאלה שמראש, כבר בשלב ההקמה היו מכווני רשת זכיינות) ארומה, קפה גו', כפר השעשועים ועוד( עם התרחבות תופעה עסקית מקובלת זו, מתרחבים ומתפתחים האתגרים והסיכונים המסחריים והמשפטיים, שעלולים להיות עבור הזכיינים (שבדר"כ הינם עסקים קטנים) הרי גורל, ובעלי השלכות כלכליות ואחרות לטווח ארוך.
על מנת לפעול למניעת סיכונים אלו, ולהעניק כלים נכונים לזכיינים, קיימת חשיבות רבה לכך, שכל המעורבים ב"שרשרת המזון" הנקראת זכיינות, ינקטו צעדים חיוניים למניעת הסתבכות כלכלית של הזכיין ועימו או אחריו גם של הבנק ולעיתים גם של הרשת המזכה.
בישראל, כמו במדינות נוספות בעולם קיימת חקיקה בנושא, אך בשונה ממדינות רבות, בישראל הנורמה החקיקתית היא מהנמוכות במדרג – חקיקת משנה.
כללי ההגבלים העסקיים, מכילים הוראת שעה, משנת 2001 )להלן הוראת השעה( לגבי פטור סוג להסכמי זכיינות. ובעברית פשוטה, הוראת השעה קובעת שהסכם של מזכה (הרשת) חייב לקבל פטור מבתי הדין להגבלים עסקיים, יחד עם זאת מדגישה ההוראה, סעיפים שככל שיכללו בהסכם או אז ההסכם יהא פטור, וסעיפים אחרים לעומתם שככל שיופיעו בהסכם – הסכם זה לא יקבל פטור. התוצאה המעשית היא במספר מישורים:
1. ייתכן שהרשת מתקשרת בהסכם זיכיון בניגוד לדין.
2. ייתכן שהזכיין חתם על הסכם ובו סעיפים כובלים בניגוד לחוק, הפוגמים ביכולתו לנהל את עסקו ולהרוויח ממנו בהתאם לציפיותיו.

חוק לחוד ומעשים לחוד: חקיקה במדינות מערביות ומתקדמות, היא צעד מסדר – משלים, שלעיתים לא משרת רק את קבוצת היעד )במקרה שלנו הזכיינים( כבעלי עסק עצמאיים, אלא גם כוחות שוק בארגונים שונים הן כלכליים והן פוליטיים. ישנן פעולות שיכולות וצריכות להיעשות במהלך העסקים הרגיל בזירה המקצועית.
לדוגמא: עו"ד רועי כהן נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל "הרים את הכפפה" ומינה ועדה שתפעל להסדרה וקידום הזכיינות בישראל*.
הסדרה הכוללת:
סקר צרכים ואתגרים, המונחים לפתחם של הזכיינים מעבר לאלו הקיימים לכל בעל בית עסק עצמאי.
בכוונת נשיא להב, לקיים כנס זכיינים בו יוצגו מסקנותיו והדרכים המוצעות בלהב להסדרתם, כמו גם הכלים והאמצעים לקידום הזכיינות בישראל.